תוכנית להקמת חוות שרתים ומרכזי דאטה במודל מימון מבוסס איגוח
תוכנית אסטרטגית זו מציגה מתווה להפיכת ישראל למוקד בינלאומי מוביל למרכזי דאטה מתקדמים, תוך שימוש במודל פיננסי חדשני המבוסס על איגוח חוזים. המסמך מפרט את מאפייני הפרויקט, מודל המימון, והתועלות הצפויות למשק הישראלי.
בעידן הדיגיטלי הנוכחי, מרכזי דאטה מהווים תשתית קריטית לצמיחה כלכלית וחדשנות טכנולוגית. ישראל, כמדינת סטארט-אפ מובילה, יכולה לנצל את מיקומה הגיאו-אסטרטגי ואת המומחיות הטכנולוגית שלה להקמת רשת מרכזי דאטה מתקדמים שישרתו את אירופה, המזרח התיכון ואפריקה.
מודל המימון המוצע מבוסס על איגוח חוזים ארוכי-טווח עם חברות טכנולוגיה גלובליות וספקי ענן. מודל זה מאפשר גיוס הון משמעותי מהשווקים הפיננסיים הבינלאומיים בעלויות נמוכות, תוך פיזור סיכונים והפחתת העומס על תקציב המדינה. איגוח החוזים מאפשר למשקיעים מוסדיים להשתתף במימון התשתיות החיוניות, תוך קבלת תשואה יציבה לטווח ארוך.
יתרונות התוכנית כוללים יצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים בתחומי ההנדסה, התפעול והטכנולוגיה, משיכת השקעות זרות ישירות בהיקף של מיליארדי דולרים, ופיתוח אקוסיסטם טכנולוגי מתקדם. בנוסף, מרכזי הדאטה יתוכננו על פי עקרונות קיימות מתקדמים, יכללו מערכות לניצול חום שיורי, ויתבססו על מקורות אנרגיה מתחדשים ככל האפשר.
התוכנית כוללת גם מרכיב של שיתוף פעולה ציבורי-פרטי (PPP), המשלב את יתרונות הגמישות והיעילות של המגזר הפרטי עם האינטרסים האסטרטגיים והיכולות הרגולטוריות של המדינה. שיתוף פעולה זה יאפשר פיתוח מהיר ויעיל של התשתיות, תוך שמירה על אינטרסים לאומיים בתחומי הסייבר והריבונות הדיגיטלית.

by Samuel Shay, GTS

מבוא לתוכנית מרכזי הדאטה בישראל
עם הצמיחה הגוברת בנפחי המידע העולמיים, הצורך בתשתיות דאטה מאובטחות, יעילות ומתקדמות הופך לקריטי עבור ממשלות, חברות פרטיות וגופים פיננסיים. ישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי בצומת שבין אירופה, אסיה ואפריקה, מהווה מועמדת אידיאלית להפוך למוקד בינלאומי מוביל למרכזי דאטה מתקדמים המחוברים לרשתות גלובליות. גוברת ההכרה כי התלות בתשתיות דאטה זרות מגבילה את יכולתה של ישראל לנצל את מלוא הפוטנציאל הטכנולוגי שלה ומציבה אתגרים ברמה האסטרטגית והכלכלית.
התוכנית המוצעת מתמקדת בהקמת מערך חוות שרתים ומרכזי דאטה מודרניים המספקים שירותי אחסון נתונים מתקדמים התומכים בטכנולוגיות דור חמש (5G), עם תקשורת לוויינית ישירה המחברת את ישראל לאירופה, ארה"ב ואסיה. ייחודה של התוכנית נובע משילוב של תשתיות טכנולוגיות מתקדמות יחד עם מודל פיננסי חדשני המבוסס על איגוח חוזים עם חברות טכנולוגיה גלובליות ופתרונות מימון מותאמים עבור גופים פרטיים וציבוריים הזקוקים לשמירה על פרטיות נתונים. המודל הפיננסי החדשני יאפשר לגופים שונים לקחת חלק ביוזמה תוך פיזור הסיכונים ומקסום התשואות הפוטנציאליות.
היוזמה המוצעת תאפשר לישראל למנף את יתרונותיה הקיימים בתחומי הסייבר, הטכנולוגיה והחדשנות, ולהפוך לשחקן משמעותי בשוק מרכזי הנתונים העולמי שצפוי לגדול בקצב מואץ בעשור הקרוב. התוכנית משלבת אלמנטים של בטחון לאומי, פיתוח כלכלי, וחדשנות טכנולוגית, תוך יצירת מודל עסקי בר-קיימא המניב תשואות למשקיעים ותועלות משמעותיות למדינת ישראל.
לפי הערכות מחקרי שוק עדכניים, שוק מרכזי הנתונים העולמי צפוי להגיע להיקף של כ-350 מיליארד דולר עד שנת 2030, עם קצב צמיחה שנתי ממוצע של 13.8%. תוכנית מרכזי הדאטה בישראל שואפת לזכות בנתח משמעותי משוק זה, תוך מיצוב המדינה כמובילה בתחום השירותים המתקדמים ובפתרונות אבטחת המידע. התכנון כולל הקמת מספר מתחמי דאטה מודולריים בפריסה גיאוגרפית ברחבי הארץ, שיספקו רדונדנטיות מלאה וזמינות גבוהה במיוחד של 99.9995% (Tier IV).
אחד האלמנטים המרכזיים בתוכנית הוא ההתייחסות לסוגיות של ריבונות דיגיטלית, פרטיות מידע ואבטחת סייבר מהמעלה הראשונה. מרכזי הדאטה המתוכננים יאפשרו לחברות ולגופים ממשלתיים לשמור על הנתונים שלהם בתוך גבולות המדינה, תחת חוקי הפרטיות הישראליים, ועם יכולות אבטחה מתקדמות שפותחו על ידי תעשיית הסייבר הישראלית המובילה. שילוב זה יעניק יתרון תחרותי משמעותי בשוק העולמי, במיוחד עבור לקוחות וסקטורים הדורשים רמת אבטחה גבוהה במיוחד, כמו סקטור הפיננסים, הבריאות, והביטחון.
בהיבט הכלכלי, הקמת מערך מרכזי הדאטה צפויה לייצר אלפי מקומות עבודה חדשים, הן בשלב ההקמה והן בתפעול השוטף, ולתרום באופן משמעותי לתוצר המקומי הגולמי. בנוסף, התוכנית תאפשר לחברות ישראליות בתחום הענן, האבטחה והתקשורת לפתח שירותים חדשניים מבוססי תשתיות אלו, ובכך להרחיב את הפעילות העסקית שלהן לשווקים גלובליים נוספים.
מרכזי דאטה היפר-סקייל ותכנון אנרגטי מתקדם
מרכזי דאטה בקנה מידה עצום
הפרויקט מציע הקמת מרכזי דאטה היפר-סקייל המהווים את ליבת התוכנית האסטרטגית. מתקנים אלו יתוכננו עם תשתיות יתירות (redundancy) ברמה גבוהה במיוחד, אשר מבטיחות זמינות מידע רציפה של 99.9999% (six nines) - כלומר פחות מ-31.5 שניות של השבתה בשנה. מרכזים אלו יעמדו בתקני Tier IV הבינלאומיים המחמירים ביותר, ויכללו מערכות גיבוי חשמל מרובות, נתיבי תקשורת מגוונים, ומערכות קירור עם יתירות מלאה.
כל מרכז דאטה יתוכנן לתמוך בצפיפות חישוב גבוהה במיוחד, עם יכולת נשיאה של 20 קילוואט לארון שרתים ומעלה. תצורה זו מאפשרת תמיכה בטכנולוגיות מחשוב מתקדמות, כולל עיבוד בינה מלאכותית, למידת מכונה, וחישובים מורכבים הדורשים עוצמת עיבוד גבוהה.
תכנון חסכוני באנרגיה מונחה AI
הפרויקט מציע מהפכה בגישה לצריכת האנרגיה של מרכזי הדאטה, באמצעות יישום מערכות בינה מלאכותית מתקדמות לניהול עומסים. מערכות אלו יבצעו אופטימיזציה מתמדת של צריכת החשמל, תוך התחשבות במשתנים כמו טמפרטורה חיצונית, עומסי רשת, מחירי חשמל בזמן אמת, וצרכי עיבוד נתונים דחופים. הטכנולוגיה תאפשר להפחית את צריכת החשמל בכ-30% בהשוואה למרכזי דאטה קונבנציונליים.
מערכות הקירור יתבססו על שיטות מתקדמות כגון קירור נוזלי ישיר (Direct Liquid Cooling), קירור אימרסיבי (Immersion Cooling) ושימוש במי ים לקירור במתקנים הממוקמים לחוף הים התיכון. הדבר יאפשר להגיע למדד יעילות אנרגטית (PUE - Power Usage Effectiveness) של 1.1 או נמוך יותר, המייצג את הסטנדרט המתקדם ביותר בתחום.
מקורות אנרגיה ירוקה ואגירה
בהתאם למגמות העולמיות ולמחויבות של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה, מרכזי הדאטה יופעלו באמצעות תמהיל אנרגיה מגוון, עם דגש על מקורות אנרגיה מתחדשים. התוכנית כוללת הקמת שדות סולאריים ייעודיים בנגב שיספקו לפחות 60% מצריכת האנרגיה של המתקנים, תוך שימוש במערכות פוטו-וולטאיות מתקדמות עם נצילות גבוהה במיוחד.
בנוסף, יוקמו מתקני אגירת אנרגיה מתקדמים, כולל מערכות סוללות ליתיום-יון בקנה מידה תעשייתי, אגירה בגלגלי תנופה (Flywheels), ומערכות אגירת אנרגיה באוויר דחוס (CAES). מערכות אלו יאפשרו ניצול מיטבי של אנרגיה מתחדשת גם בשעות ללא אור שמש, וכן יבטיחו אספקת חשמל רציפה גם במקרי חירום או הפסקות חשמל.
אבטחת מידע מתקדמת ותמיכה בטכנולוגיות דור 5
1
סטנדרטים בינלאומיים להגנת מידע
מרכזי הדאטה יתוכננו מהיסוד לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר בתחום אבטחת המידע. המתקנים יעמדו בתקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, המבטיחות הגנה מקיפה על נתונים אישיים, וכן בתקני HIPAA האמריקאים להגנה על מידע רפואי. בנוסף, יישום מקיף של תקני ISO 27001, ISO 27017 (אבטחת ענן), ו-ISO 27018 (פרטיות בענן) יבטיחו רמה גבוהה של אבטחת מידע וציות רגולטורי. המערכות יעמדו גם בתקנות הסייבר הישראליות המחמירות המפותחות על ידי מערך הסייבר הלאומי.
2
ארכיטקטורת אבטחה רב-שכבתית
התוכנית כוללת יישום של ארכיטקטורת אבטחה רב-שכבתית (Defense in Depth) הכוללת מעגלי אבטחה פיזיים ודיגיטליים מרובים. בין האמצעים: מערכות ביומטריות מתקדמות לבקרת כניסה, מערכות ניטור חכמות מבוססות AI המזהות אנומליות בזמן אמת, הצפנה חזקה end-to-end של כל הנתונים (בתנועה ובמנוחה), וכן מערכות זיהוי ומניעת חדירה (IDS/IPS) מתקדמות. כמו כן, תיושם הפרדה מוחלטת בין רשתות ניהול לרשתות נתונים, ושימוש במנגנוני קפסולציה והפרדת רשתות וירטואליות (network segmentation).
3
יכולות עיבוד קצה ותמיכה בדור 5
מרכזי הדאטה יתוכננו לתמוך באופן מלא בטכנולוגיות דור 5 (5G) תוך דגש על עיבוד נתונים בקצה הרשת (Edge Computing). מרכזי קצה מבוזרים (Edge Sites) יוקמו בנקודות אסטרטגיות ברחבי ישראל, ויחוברו למרכזי הדאטה המרכזיים דרך רשתות סיבים אופטיים במהירויות של 400 גיגה-ביט לשנייה ומעלה. תשתית זו תאפשר תמיכה מלאה ביישומי IoT מורכבים, מערכות ערים חכמות, רכבים אוטונומיים, ויישומים תעשייתיים מתקדמים הדורשים זמני תגובה אולטרה-נמוכים (ultra-low latency) של פחות מ-5 מילי-שניות.
4
מוכנות לעידן הקוונטי
כחלק מההיערכות ארוכת הטווח, מרכזי הדאטה יוקמו עם תשתית המוכנה למחשוב קוונטי ולאיומי הסייבר של העידן הקוונטי. המערכות יכללו יכולות הצפנה פוסט-קוונטית (Post-Quantum Cryptography) כדי להבטיח שהנתונים יישארו מוגנים גם כאשר מחשבים קוונטיים יהיו זמינים מסחרית. בנוסף, תשתיות החשמל והקירור יתוכננו כך שיוכלו לתמוך בעתיד במערכות מחשוב קוונטי, הדורשות קירור לטמפרטורות קריוגניות ואספקת חשמל ייחודית.
פתרונות תקשורת גלובליים ומרכזי דאטה מחוברים
1
חיבוריות לוויינית ישירה
הפרויקט יכלול הקמת תחנות קרקע לוויין מתקדמות בנקודות אסטרטגיות בישראל, המאפשרות תקשורת ישירה עם רשתות לוויינים בינלאומיות. יושם דגש על שיתוף פעולה עם רשתות לווייני LEO (Low Earth Orbit) מתקדמות כדוגמת Starlink, OneWeb ו-Kuiper, המספקות קישוריות גלובלית במהירות גבוהה ובזמני תגובה נמוכים במיוחד (פחות מ-50 מילי-שניות). רשתות אלו יאפשרו העברת מידע בקצבים של עד 10 גיגה-ביט לשנייה עם אמינות גבוהה גם באזורים מרוחקים או בעת תרחישי חירום כאשר תשתיות קרקעיות אינן זמינות.
2
תשתית סיבים אופטיים מתקדמת
התוכנית תכלול הנחת כבלי תקשורת תת-ימיים חדשים המחברים את ישראל ישירות למוקדי תקשורת מרכזיים באירופה, מזרח אסיה וארה"ב. הכבלים יתבססו על טכנולוגיית DWDM (Dense Wavelength Division Multiplexing) מתקדמת, המאפשרת קיבולת של 400 טרה-ביט לשנייה ומעלה לכל כבל. פריסה זו תיצור רשת גלובלית חסינה עם נתיבים מרובים (diverse paths), המבטיחה המשכיות עסקית גם במקרה של פגיעה בתשתית באחד הנתיבים. בנוסף, תבוצע פריסה נרחבת של סיבים אופטיים בתוך ישראל ליצירת רשת גב (backbone) בקצבים של 800 גיגה-ביט לשנייה, המחברת את כל מרכזי הדאטה ואתרי הקצה.
3
מערכות הגירה וניהול נתונים מתקדמות
הפרויקט יכלול פיתוח ויישום של פלטפורמות ייעודיות לשירותי גיבוי מאובטח והתאוששות מאסון (Disaster Recovery) ברמה בינלאומית. מערכות אלו יאפשרו שכפול נתונים בזמן אמת (real-time replication) בין מרכזי דאטה בישראל ומרכזים שותפים באירופה ובארה"ב, תוך שמירה על עקביות הנתונים והגנה מפני התקפות סייבר. טכנולוגיות אחסון מבוזר מתקדמות יבטיחו שרידות נתונים גבוהה באמצעות קידוד מחיקה (erasure coding) והצפנה מתקדמת ברמת האובייקט, כך שגם במקרה של אובדן חלק מהנתונים, ניתן יהיה לשחזר את המידע המלא ללא פגיעה בשלמותו.
4
ניהול עומסים חכם באמצעות AI
במסגרת הפרויקט תפותח מערכת אוטומטית מבוססת בינה מלאכותית לחלוקת עומסי נתונים והעברת מידע מאובטחת. המערכת תשלב אלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה לחיזוי עומסים, זיהוי אנומליות תעבורה, ומניעת התקפות DDoS מתוחכמות. המערכת תנתב תעבורה בצורה דינמית בין מרכזי הדאטה השונים ותבצע אופטימיזציה של משאבי חישוב ואחסון בהתאם לדפוסי שימוש משתנים, מיקום גיאוגרפי של משתמשים, ותעדוף בהתאם לרמות שירות (SLA) מוגדרות. זאת תוך אכיפת מדיניות של ריבונות נתונים ומגבלות רגולטוריות על העברת מידע בין מדינות.
מרכזי דאטה לריבונות נתונים ופרטיות

1

1
שירותי אחסון ממשלתיים וסקטור פיננסי
פיתוח פתרונות ייעודיים מאובטחים במיוחד למוסדות פיננסיים, בנקים וגופים ממשלתיים

2

2
בלוקצ'יין לניהול נתונים
שקיפות מלאה ואבטחה באמצעות טכנולוגיות רישום מבוזר

3

3
בקרת גישה מבוססת AI
ניהול זהויות מאובטח המשלב ביומטריקה והתנהגות משתמש

4

4
הכנה למחשוב קוונטי
תכנון מערכות העמידות בפני איומי סייבר בעידן הקוונטי
מרכזי הדאטה המתוכננים יכללו תשתיות ייעודיות לשירותי אחסון ממשלתיים וסקטור פיננסי, עם פתרונות מותאמים במיוחד למוסדות פיננסיים, בנקים, ביטוח, רשויות מס וממשלות. מרכזים אלו יוקמו כאזורים סגורים (data enclaves) עם הפרדה פיזית ולוגית מוחלטת מסביבות אחרות, ויעמדו בתקנים המחמירים ביותר כגון PCI DSS לתעשיית כרטיסי האשראי, SOC 2 Type II למוסדות פיננסיים, ו-FedRAMP עבור מערכות ממשלתיות. הפתרונות יכללו יכולות הצפנה הומומורפית המאפשרות עיבוד נתונים מוצפנים מבלי לחשוף את הנתונים המקוריים.
טכנולוגיות בלוקצ'יין יוטמעו כשכבת ניהול מידע, תוך שימוש בפרוטוקולים מבוזרים המבטיחים שקיפות מלאה וחסינות מפני שינויים בלתי מורשים בנתונים. הפתרון יתבסס על בלוקצ'יין פרטי (permissioned blockchain) המשלב טכנולוגיות קונצנזוס חסכוניות באנרגיה כגון Proof of Authority, והתאמה מלאה לדרישות GDPR באמצעות מנגנונים ייעודיים לזכות להישכח (right to be forgotten) תוך שמירה על יתרונות הבלוקצ'יין. כל פעולה על הנתונים תתועד בצורה בלתי ניתנת לשינוי, מה שיאפשר ביקורת מלאה ושחזור היסטוריית הגישה.
מערכות בקרת הגישה יתבססו על בינה מלאכותית מתקדמת לניהול זהויות, המשלבת זיהוי ביומטרי רב-גורמי (פנים, קול, טביעות אצבע, רשתית) יחד עם ניתוח התנהגותי מתמשך (continuous behavioral monitoring). מערכות אלו יזהו אנומליות בדפוסי שימוש ויפעילו אותנטיקציה נוספת או יחסמו גישה במקרה של חשד לפעילות חריגה. בנוסף, ייושמו מנגנוני סגמנטציה מיקרו (microsegmentation) המבטיחים שגם במקרה של חדירה למערכת, התוקף יהיה מוגבל לסגמנט ספציפי ללא יכולת להתפשט לשאר הרשת.
איגוח חוזים עם חברות טכנולוגיה גלובליות
מודל האיגוח המוצע בתוכנית זו מהווה חידוש משמעותי בתחום המימון של מרכזי דאטה, והוא מבוסס על מספר עקרונות מרכזיים המאפשרים הפחתת סיכונים וגיוס הון בתנאים אטרקטיביים. בבסיס המודל עומדת היכולת לאגח (securitize) חוזים ארוכי טווח עם חברות טכנולוגיה גלובליות, ובכך ליצור נכסים פיננסיים בעלי תזרים מזומנים יציב וצפוי. להלן מרכיבי המודל המרכזיים:
1
חוזים ארוכי טווח עם חברות ענן מובילות
התוכנית מבוססת על חתימת חוזים ארוכי טווח (10-15 שנים) עם חברות ענן גלובליות כגון AWS, Microsoft Azure, Google Cloud, Oracle Cloud ו-Alibaba Cloud. חוזים אלו יהיו במודל של Lease או Capacity Reservation, במסגרתם חברות הענן ישכרו שטחי אירוח ותשתיות במרכזי הדאטה תמורת תשלום קבוע חודשי או שנתי, עם מנגנוני הצמדה והבטחת מינימום תפוסה. חוזים אלו יכללו מחויבות מינימלית של לפחות 70% מקיבולת המתקנים, ובכך יבטיחו הכנסות יציבות גם בתרחישי שוק מאתגרים.
2
הנפקת אג"ח דאטה סנטרים למשקיעים מוסדיים
בהסתמך על החוזים ארוכי הטווח, הפרויקט יגייס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב (אג"ח) ייעודיות למרכזי דאטה. אג"ח אלו יונפקו באמצעות מכשיר Special Purpose Vehicle (SPV) ייעודי, שיחזיק בזכויות על תזרימי המזומנים מהחוזים. האג"ח יהיו מגובות בחוזים עצמם ובנכסים הפיזיים (מבנים, ציוד ותשתיות), וייהנו ממבנה מדורג (tranched) שיאפשר התאמה לפרופילי סיכון שונים של משקיעים מוסדיים. דירוג האשראי הצפוי לאג"ח אלו יהיה גבוה יחסית בשל איכות השוכרים (חברות טכנולוגיה בעלות דירוג אשראי גבוה) והביקוש היציב לשירותי אחסון נתונים.
3
פיתוח מסגרות חוזים עם ממשלות וארגוני ביטחון
בנוסף לחוזים עם חברות מסחריות, התוכנית תכלול חוזים ייעודיים עם גופי ממשלה, מערכת הביטחון, וארגונים ביטחוניים בינלאומיים. חוזים אלו יתמקדו באחסון מאובטח של מידע רגיש, תוך עמידה בדרישות אבטחה ורגולציה מחמירות. היתרון של חוזים אלו הוא במחויבות הארוכה במיוחד (15-20 שנה) והנכונות של הלקוחות לשלם פרמיה משמעותית עבור רמות האבטחה הגבוהות והעמידה בדרישות של ריבונות נתונים. חוזים אלו יהוו שכבת הכנסה נוספת שתתמוך באיגוח, ותפחית את התלות בשוק המסחרי.
4
מנגנוני הפחתת סיכון והגנות מובנות
כדי להפחית את הסיכונים למשקיעים, המודל יכלול מספר מנגנוני הגנה והפחתת סיכון. בין היתר: קרן רזרבה ייעודית לכיסוי פערי תזרים זמניים, מנגנוני העברת סיכונים באמצעות חוזי ביטוח ייעודיים למרכזי דאטה, ומבנה משפטי שיבטיח את זכויות המשקיעים גם במקרה של חדלות פירעון. בנוסף, יוקם מנגנון Over-Collateralization שבו ערך הנכסים והחוזים המגבים יהיה גבוה ב-30% לפחות מערך האג"ח המונפק, מה שיספק כרית ביטחון משמעותית למשקיעים.
פתרונות מימון לגופים פרטיים וציבוריים
קרן השקעות פרטית-ציבורית לתשתיות דאטה
במסגרת התוכנית תוקם קרן השקעות ייעודית במודל של שותפות פרטית-ציבורית (PPP) למימון פרויקטים בתחום תשתיות הדאטה. הקרן תגייס הון ממשקיעים מוסדיים מקומיים (קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קופות גמל) וכן ממשקיעים בינלאומיים המתמחים בתשתיות טכנולוגיות. מדינת ישראל, באמצעות גופים כמו רשות החדשנות או משרד האוצר, תשקיע בקרן כשותף מוגבל (Limited Partner) ותספק רשת ביטחון למשקיעים הפרטיים. הקרן תתמקד בהשקעות בתשתיות פיזיות (מבנים, מערכות), תשתיות תקשורת, ופיתוח פלטפורמות לניהול מרכזי דאטה.
מודלים חדשניים של Data-as-a-Service
כחלק מהתוכנית יפותחו פתרונות תשלום מבוססי מנויים ושכירות במודל של Data-as-a-Service. מודלים אלו יאפשרו לארגונים בינוניים וקטנים שאינם יכולים להתחייב לחוזים ארוכי טווח ליהנות משירותי אחסון ועיבוד נתונים מתקדמים, ללא צורך בהשקעות הוניות גדולות. השירותים יוצעו במודל של סולמות תמחור גמישים (pay-as-you-grow), המאפשרים התאמה למחזורי צמיחה וצרכים משתנים. בנוסף, יפותחו מודלים של "אשראי דיגיטלי" המאפשרים לארגונים לממן את שירותי הדאטה באמצעות תשלומים נדחים המותאמים לתזרים המזומנים שלהם, ומגובים ע"י חברות אשראי ייעודיות המתמחות בתחום הטכנולוגי.
מימון פרויקטים טכנולוגיים בתחומי הסייבר והענן
התוכנית תכלול גם מסלול מימון ייעודי לפרויקטים טכנולוגיים בתחומי הסייבר, אחסון נתונים ומחשוב ענן. מסלול זה יתבסס על מודל של Revenue-Based Financing, במסגרתו יינתן מימון לחברות טכנולוגיה המפתחות פתרונות המשתלבים באקוסיסטם של מרכזי הדאטה, והחזר ההלוואה יהיה כאחוז מההכנסות העתידיות של החברה. בנוסף, יוקם מסלול של מענקי מו"פ ייעודיים בשיתוף עם רשות החדשנות, שיתמקד בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לאבטחת מידע, ניהול נתונים, ואופטימיזציה של מרכזי דאטה. מודל זה יעודד יצירת אקוסיסטם טכנולוגי שלם סביב מרכזי הדאטה.
תמריצים פיננסיים ומודלים היברידיים
לצד מודלי המימון המסורתיים, התוכנית תכלול גם שורה של תמריצים פיננסיים ומודלים היברידיים המותאמים לצרכים הייחודיים של תעשיית הדאטה. בין היתר, יפותחו מודלים של "ביטוח ביצועים" המבטיחים ללקוחות פיצוי במקרה של אי-עמידה ברמת השירות המובטחת, מודלים של "חלוקת הכנסות" (revenue sharing) עם ספקי תוכן וספקי שירותים המשתמשים בתשתיות, ופתרונות מימון המבוססים על "מסחור נתונים" (data monetization) באמצעות פלטפורמות מאובטחות לשיתוף מידע אנונימי ומצרפי, תוך שמירה קפדנית על פרטיות ועמידה בתקנות.
שותפות ציבורית-פרטית (PPP) והתמריצים הממשלתיים
1
מסגרת שותפות אסטרטגית עם הממשלה
במוקד התוכנית עומד מודל PPP (שותפות ציבורית-פרטית) עם ממשלת ישראל, המשלב יכולות המגזר הפרטי עם תמיכת המגזר הציבורי. הממשלה תספק קרקעות במיקומים אסטרטגיים, תשתיות חיוניות ורגולציה תומכת, בעוד המגזר הפרטי יתרום ידע טכנולוגי, ניסיון תפעולי ומימון. חלוקת הסיכונים תתבצע כך שכל צד יטפל בתחומי מומחיותו.
2
תמריצי מיסוי והטבות להשקעה בתשתיות דאטה
התוכנית כוללת מגוון תמריצי מיסוי: פחת מואץ של 33% על ציוד טכנולוגי, פטור ממס חברות ל-10 שנים באזורי פיתוח, מענקי הקמה עד 20% להשקעות חסכוניות באנרגיה, הקלות במס רכישה, ואפשרויות לקיזוז הפסדים. תמריצים אלו יפחיתו עלויות ויגבירו את אטרקטיביות ההשקעה.
3
שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האסטרטגיים
התוכנית תשלב שיתוף פעולה עם משרדי התקשורת והביטחון. משרד התקשורת יסיר חסמים, יפתח מתווה רישוי מזורז ויקצה תדרים ותשתיות. משרד הביטחון ומערך הסייבר יסייעו בפיתוח תקני אבטחה מתקדמים שיאפשרו שירות לגופים ביטחוניים. יוקם פורום משותף למגזרים הפרטי והציבורי לפיתוח מדיניות לאומית בתחום.
4
יצירת מסלול רגולטורי ירוק ומהיר
יוקם מסלול רגולטורי מזורז להקמת מרכזי דאטה, הכולל ועדה בין-משרדית שתרכז אישורים בלוחות זמנים מקוצרים. יוגדרו "אזורי דאטה" ייעודיים בתוכניות המתאר עם הקלות בתהליכי תכנון ובנייה. הממשלה תתחייב ללוחות זמנים מוגדרים ותספק "מסלול ירוק" לחיבור לתשתיות לאומיות.
5
הקמת קרן ממשלתית לפיתוח הון אנושי בתחום
תוקם קרן ייעודית לפיתוח הון אנושי בתחום מרכזי הדאטה שתממן הכשרות מקצועיות בניהול, תפעול, אבטחת סייבר וניהול אנרגטי. הקרן תתמוך בפיתוח תוכניות לימוד במוסדות אקדמיים עם התמחויות מעשיות, ותספק מלגות ומענקי מחקר להבטחת אספקת כוח אדם מיומן לתעשייה.
מודל ההכנסות וההחזר על ההשקעה
מודל ההכנסות של הפרויקט מבוסס על תמהיל מגוון של מקורות הכנסה המייצרים תזרים מזומנים יציב ובעל פוטנציאל צמיחה. כפי שניתן לראות בתרשים, מקור ההכנסה המרכזי (45%) מתבסס על השכרת שטחי אחסון נתונים לחברות טכנולוגיה וענן גלובליות. חוזים אלה, שיחתמו לתקופות של 10-15 שנים, יספקו בסיס יציב להכנסות עם מנגנוני הצמדה והגנה מפני אינפלציה. בחוזים אלו תיכלל התחייבות למינימום תפוסה וכן מדרגות מחיר בהתאם לצריכת החשמל וקיבולת התקשורת.
חלק משמעותי נוסף (25%) יגיע משירותים מתקדמים לגופים פיננסיים וממשלתיים, הכוללים פתרונות אחסון ייעודיים עם רמת אבטחה גבוהה במיוחד, שירותי גיבוי והתאוששות מאסון, וכן פתרונות ריבונות נתונים (Data Sovereignty). לקוחות אלו משלמים פרמיה משמעותית (30-40% מעל מחירי השוק הרגילים) עבור הרמה הגבוהה של האבטחה והציות לרגולציה.
הכנסות משירותי אבטחת מידע והצפנה (15%) יכללו פתרונות מתקדמים כגון הצפנה הומומורפית, ניהול מפתחות קריפטוגרפיים, ומערכות Secure Access Service Edge (SASE). שירותי AI לניהול נתונים מתקדמים ואופטימיזציה של מערכות (10%) יציעו פתרונות לניתוח נתונים מאובטח, אופטימיזציה של אחסון ועיבוד, וכן פלטפורמות לשיתוף נתונים בין ארגונים תוך שמירה על פרטיות. מודל תשלום לפי שימוש (Pay-as-you-Go) יאפשר ללקוחות קטנים יותר ליהנות משירותי אחסון והגנת מידע מתקדמים ללא התחייבות לחוזים ארוכי טווח.
ניתוח פיננסי מראה כי ההחזר על ההשקעה (ROI) הצפוי בפרויקט עומד על 15-18% בממוצע שנתי, עם תקופת החזר השקעה (payback period) של 6-7 שנים. ההכנסות צפויות להתייצב החל מהשנה השלישית להפעלה, עם צמיחה שנתית של 8-10% בשנים הבאות. עלויות התפעול השוטפות צפויות להוות כ-40% מההכנסות, כאשר המרכיב המשמעותי ביותר הוא עלויות החשמל (20% מההכנסות), אך זה מתאזן עם השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים שמפחיתים את התלות במחירי החשמל במשק.
ביסוס ישראל כמרכז דאטה בינלאומי אסטרטגי
מיקום אסטרטגי בצומת גלובלי
ישראל ממוקמת בנקודת חיבור אסטרטגית בין אירופה, אסיה ואפריקה, מיקום המאפשר חיבוריות אופטימלית לשלושת היבשות. מרכזי הדאטה המתוכננים ימנפו יתרון זה באמצעות חיבור ישיר לכבלי תקשורת תת-ימיים חדשים שיחברו את ישראל ישירות למוקדי תקשורת מרכזיים בדובאי, יוון, איטליה, קפריסין וצרפת. מיקום זה מפחית את זמני התגובה (latency) ומאפשר אספקת שירותי ענן מהירים ואמינים לאזור המזרח התיכון, אירופה וצפון אפריקה.
שותפויות טכנולוגיות בינלאומיות
הפרויקט יכלול הקמת מערך שותפויות אסטרטגיות עם ארגונים טכנולוגיים בינלאומיים מובילים, כדוגמת AWS, Microsoft, Google, Oracle, IBM ו-Huawei. שותפויות אלו יכללו לא רק חוזי שכירות למרכזי הדאטה, אלא גם הקמת מרכזי מו"פ משותפים שיתמקדו בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לניהול מרכזי דאטה, אבטחת סייבר, ופתרונות ענן היברידיים. שותפויות אלו יחזקו את מעמדה של ישראל כמרכז חדשנות טכנולוגית ויעודדו השקעות נוספות בתחום.
תשתית אבטחה ברמה הגבוהה ביותר
אחד היתרונות המשמעותיים של ישראל הוא התמחותה הגלובלית בתחומי אבטחת הסייבר. הפרויקט ימנף יתרון זה על ידי יישום תשתיות אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, המשלבות אבטחה פיזית ודיגיטלית. מרכזי הדאטה יציעו רמת אבטחה שתעמוד בסטנדרטים הביטחוניים המחמירים ביותר, כולל אבטחה מפני התקפות סייבר מתקדמות, אבטחה פיזית כולל מערכות זיהוי ביומטריות ומעגלי אבטחה מרובים, והגנה מפני האזנות ותקיפות אלקטרומגנטיות.
ביסוס ישראל כמרכז דאטה בינלאומי אינו רק פרויקט תשתיתי, אלא חלק מאסטרטגיה לאומית להפוך את ישראל ל"מעצמת דאטה" אזורית. חיבור לשווקים גלובליים יושג באמצעות יצירת רגולציה תומכת המאפשרת העברת נתונים בינלאומית תוך שמירה על תקני פרטיות מחמירים. ישראל תנצל את מעמדה כמדינה המוכרת כבעלת "adequacy status" תחת ה-GDPR האירופאי, המאפשר העברת מידע חופשית בין האיחוד האירופי לישראל.
בנוסף, הפרויקט יכלול הקמת מרכז מצוינות בינלאומי לאבטחת מרכזי דאטה ומחקר בתחום ריבונות נתונים. המרכז יפעל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות מובילות בישראל ובעולם, ויספק ידע וייעוץ למדינות המעוניינות לפתח תשתיות דאטה משלהן. פעילות זו תחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום אבטחת מידע וריבונות נתונים.
יתרון נוסף יהיה בפיתוח "אזורי סחר נתונים" (Data Trade Zones) שיאפשרו העברת מידע ועיבוד נתונים בסביבה מאובטחת ומפוקחת, תוך שמירה על כללי רגולציה מחמירים. אזורים אלו יאפשרו לחברות ולארגונים מאזורים שונים בעולם לשתף פעולה ולסחור בנתונים באופן בטוח, תוך שמירה על ריבונות הנתונים והגנת פרטיות המשתמשים.
יצירת מקומות עבודה ופיתוח תעשיית הדאטה המקומית
5,000+
משרות ישירות
עובדים בהקמה, תפעול ותחזוקת מרכזי הדאטה
15,000+
משרות עקיפות
בתעשיות נלוות כמו תקשורת, אבטחה וחשמל
25,000+
משרות מושרות
בתעשיות התוכנה, הענן והבינה המלאכותית
₪8B
תרומה לתמ"ג
הערכת התרומה השנתית לתוצר המקומי הגולמי
הקמת מרכזי הדאטה המתקדמים בישראל צפויה ליצור אקוסיסטם שלם של תעשיות תומכות ומשלימות, ולהוביל ליצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים בתחומים מגוונים. בשלב ההקמה, הפרויקט יעסיק מאות מהנדסי חשמל, מהנדסי מכונות, מהנדסי תקשורת ואנשי תשתיות. עם השלמת ההקמה והמעבר לשלב התפעולי, יידרשו מנהלי תשתיות IT, מומחי אבטחת סייבר, מהנדסי מערכות קירור ואנרגיה, וטכנאי תקשורת ושרתים ברמה גבוהה.
מעבר למשרות הישירות בתפעול מרכזי הדאטה עצמם, תתפתח תעשייה שלמה של ספקי שירותים תומכים. אלו יכללו חברות המתמחות באבטחה פיזית של מתקנים רגישים, ספקי שירותי תחזוקה וניטור מתקדמים, חברות המתמחות בניהול אנרגטי יעיל, וספקי ציוד ותשתיות ייעודיים למרכזי דאטה. כמו כן, יתפתחו מרכזי הכשרה מקצועיים המתמחים בהסמכת עובדים לתחומים אלו, מה שיאפשר הסבה מקצועית של עובדים מתעשיות מסורתיות לתעשיית הטכנולוגיה המתפתחת.
התוכנית כוללת גם תמיכה ייעודית בפיתוח אקוסיסטם של סטארט-אפים מקומיים המתמחים בפתרונות אחסון וניהול נתונים חדשניים. הדבר יכלול הקמת חממות טכנולוגיות ייעודיות לתחום הדאטה בשיתוף עם חברות הענן הגלובליות, מתן גישה מסובסדת לתשתיות המרכזים לסטארט-אפים בתחילת דרכם, ומסלולי מימון ייעודיים למיזמים המפתחים טכנולוגיות משלימות למרכזי הדאטה. נושאים כמו אופטימיזציה אנרגטית, אלגוריתמים לשיפור ביצועים, וכלים לאוטומציה של תהליכי תפעול יהיו במוקד החדשנות המקומית.
בהיבט האקדמי, התוכנית תניע שיתוף פעולה עם מוסדות אקדמיים מובילים בישראל לפיתוח תוכניות לימוד ומחקר ייעודיות בתחומי ניהול מרכזי דאטה, אבטחת מידע מתקדמת, וטכנולוגיות ענן היברידיות. מלגות מחקר ייעודיות ינתנו לסטודנטים לתארים מתקדמים העוסקים בתחומים אלו, ויוקמו מעבדות מחקר משותפות עם התעשייה שיאפשרו יישום מהיר של חידושים טכנולוגיים.
הגנה על פרטיות ואבטחת מידע כיתרון תחרותי

1

2

3

4

5

1
אבטחה קוונטית
הצפנה עמידה בפני מחשוב קוונטי
2
ניתוח התנהגות בזמן אמת
זיהוי אנומליות באמצעות AI
3
הצפנת נתונים מקצה לקצה
הגנה על נתונים בתנועה ובמנוחה
4
שכבות אבטחה פיזיות
אבטחה ביומטרית ובקרת גישה מרובת גורמים
5
תקני אבטחה בינלאומיים
עמידה ב-GDPR, HIPAA, ISO 27001 ותקנים ישראליים
יתרון תחרותי מרכזי של מרכזי הדאטה המתוכננים יהיה הדגש על אבטחת מידע והגנת פרטיות ברמה גבוהה. כמובילה עולמית בתחום הסייבר, ישראל תציע רמת אבטחה העולה על סטנדרטים מקובלים בתעשייה. הפירמידה מציגה את מודל האבטחה המשוכב, מתקני אבטחה בסיסיים ועד טכנולוגיות קוונטיות מתקדמות.
כל המתקנים יעמדו בתקני אבטחה בינלאומיים מחמירים: ISO 27001, GDPR, HIPAA ו-PCI DSS, וכן בדרישות מערך הסייבר הלאומי הישראלי. עמידה זו תאפשר לארגונים רגישים מבחינה רגולטורית לפעול בהתאם לדרישות החוק.
האבטחה הפיזית תכלול מעגלי אבטחה מרובים עם מערכות ביומטריות, אימות רב-גורמי וניטור מבוסס AI. תכנון המתקנים יתבסס על עקרונות אבטחה מובנית, הפרדה פיזית בין אזורים, והגנות כנגד האזנה אלקטרומגנטית ופריצות.
טכנולוגית, הנתונים יוגנו בהצפנה מקצה לקצה הן בהעברה והן באחסון, באמצעות טכנולוגיות כגון AES-256, RSA-4096 והצפנה הומומורפית. מפתחות ההצפנה ינוהלו במערכות HSM עם החלפה אוטומטית תקופתית וגיבוי מאובטח.
המרכזים יכללו תשתית מוכנה לעידן הקוונטי עם הצפנה פוסט-קוונטית להגנה ארוכת טווח וטכנולוגיות QKD לחלוקת מפתחות מאובטחת המבוססת על עקרונות מכניקת הקוונטים.
קידום טכנולוגיות ענן ותקשורת מתקדמות
Edge Computing
מרכזי הדאטה יתמכו באופן מלא בטכנולוגיות Edge Computing, עם פריסת מיני-מרכזי דאטה בנקודות קצה אסטרטגיות ברחבי ישראל. אלו יאפשרו עיבוד נתונים בקרבת מקום למקור הנתונים, וצמצום זמני התגובה לפחות מ-5 מילי-שניות. ארכיטקטורה זו חיונית לתמיכה ביישומים רגישי-השהיה כמו רכבים אוטונומיים, יישומי IoT תעשייתיים, ומערכות בינה מלאכותית מבוזרות. הפריסה תכלול לפחות 20 אתרי קצה, שיחוברו למרכזים הראשיים דרך רשתות סיבים אופטיים ייעודיות.
בינה מלאכותית ולמידת מכונה
מרכזי הדאטה יכללו תשתיות ייעודיות לתמיכה במערכות בינה מלאכותית ולמידת מכונה, כולל חוות שרתים עם מאיצים גרפיים (GPUs) ומאיצים ייעודיים ללמידה עמוקה (TPUs, NPUs). תשתיות אלו יאפשרו אימון מודלים מורכבים של בינה מלאכותית על סטי נתונים גדולים, ואספקת שירותי AI-as-a-Service לארגונים וחברות. מיקומה של ישראל כמובילה בפיתוח טכנולוגיות AI, יחד עם תשתיות החישוב המתקדמות, יהפכו את מרכזי הדאטה למוקד אזורי לפיתוח ויישום פתרונות בינה מלאכותית.
אינטרנט של דברים (IoT)
הפרויקט יכלול פלטפורמה ייעודית לניהול ועיבוד נתונים מהאינטרנט של הדברים (IoT), עם יכולת לתמוך במיליארדי מכשירים מחוברים. הפלטפורמה תכלול מנגנוני אבטחה מתקדמים להגנה על מכשירי קצה, פרוטוקולים יעילים לתקשורת בין מכשירים, ויכולות עיבוד וניתוח נתונים בזמן אמת. זאת לצד מודלים חדשניים לניהול זהויות מאובטח של מכשירי IoT ומניעת התקפות DDoS מרובות-מכשירים. התשתית תתמוך בפיתוח "ערים חכמות" ו"תעשייה 4.0" בישראל ובמזרח התיכון.
מחשוב קוונטי
כחלק מהתכנון ארוך-הטווח, מרכזי הדאטה יכללו תשתיות לתמיכה במחשוב קוונטי עתידי. זה יכלול מתקנים עם קירור קריוגני לטמפרטורות הקרובות לאפס מוחלט, אספקת חשמל יציבה במיוחד, ומערכות בקרה קוונטית. בשלב הראשון, יוקם מרכז מחקר לטכנולוגיות קוונטיות בשיתוף עם מוסדות אקדמיים בישראל, שיתמקד בפיתוח אלגוריתמים קוונטיים ויישומים בתחומי האבטחה, האופטימיזציה ומדעי החומרים. עם התבגרות הטכנולוגיה, מרכזי הדאטה יציעו שירותי מחשוב קוונטי כחלק מפורטפוליו השירותים.
מעבר לטכנולוגיות המתקדמות שצוינו לעיל, הפרויקט יתמוך גם בפיתוח טכנולוגיות חדשניות בתחום הענן והתקשורת. אחד התחומים המרכזיים יהיה פיתוח פתרונות ענן היברידיים ומולטי-קלאוד, המאפשרים לארגונים לפרוס יישומים ונתונים במספר סביבות ענן במקביל, תוך שמירה על יכולות ניהול וניטור אחידות. פתרונות אלו יאפשרו לארגונים להימנע מ"נעילת ספק" (vendor lock-in) ולבחור את השירותים המתאימים ביותר מכל ספק.
היבט נוסף יהיה תמיכה ב-Serverless Computing ו-Function-as-a-Service, המאפשרים לארגונים להתמקד בפיתוח קוד ויישומים מבלי לדאוג לניהול התשתית. הפלטפורמה תציע יכולות פיתוח מתקדמות עם תמיכה מלאה בקונטיינרים ו-microservices, מה שיאפשר לארגונים ליישם מתודולוגיות DevOps ולהאיץ את קצב הפיתוח והאספקה של יישומים חדשים.
בתחום התקשורת, מרכזי הדאטה יתמכו בטכנולוגיות תקשורת מתקדמות כמו SDWAN (Software-Defined Wide Area Network), Network Function Virtualization ו-Software-Defined Networking. טכנולוגיות אלו יאפשרו גמישות רבה יותר בניהול רשתות, ביצועים משופרים, ויכולת להתאים את הרשת לצרכים המשתנים של הארגון. בנוסף, המרכזים יתמכו בפריסה נרחבת של טכנולוגיות 5G, עם תשתיות ייעודיות לתמיכה בטכנולוגיית Network Slicing המאפשרת הקצאת משאבי רשת וירטואליים לשימושים ספציפיים.
סיכום: חזון מרכזי הדאטה העתידיים בישראל
התוכנית להקמת חוות שרתים ומרכזי דאטה במודל מימון מבוסס איגוח מהווה הזדמנות אסטרטגית לישראל לבסס את מעמדה כמרכז טכנולוגי מתקדם לאחסון נתונים ולהעניק לה יתרון משמעותי בשוק העולמי של פתרונות דאטה ואבטחת מידע. פרויקט זה משלב מספר יתרונות ייחודיים לישראל - מיקום גיאוגרפי אסטרטגי, מובילות בתחום הסייבר והטכנולוגיה, והון אנושי איכותי - יחד עם מודל פיננסי חדשני המאפשר מימון יעיל ובר-קיימא.
באמצעות איגוח חוזים עם חברות טכנולוגיה גלובליות, יצירת פתרונות מימון חדשניים ושדרוג מערכות התקשורת והאבטחה, ישראל תוכל להתמקם בחזית תעשיית מרכזי הנתונים העולמית. התוכנית תביא להקמת תשתיות דאטה מתקדמות המתוכננות בראייה ארוכת טווח - מתשתיות יתירות ברמה גבוהה, דרך פתרונות אנרגיה ירוקה ויעילה, ועד למערכות אבטחה מתקדמות המוכנות לאיומי העתיד.
התועלות הצפויות לישראל הן רב-ממדיות: הגדלת השקעות זרות ישירות (FDI) בהיקף של מיליארדי שקלים; יצירת אלפי מקומות עבודה איכותיים בתחומי הטכנולוגיה, ההנדסה והתפעול; חיזוק כלכלת הדיגיטל הישראלית והפיכתה לפלטפורמה אזורית לשירותי ענן; ושיפור אבטחת הנתונים של גופים אסטרטגיים, כולל מוסדות פיננסיים, ארגוני בריאות ומשרדי ממשלה.
מעבר לתועלות הכלכליות הישירות, הפרויקט יתרום להאצת החדשנות בישראל באמצעות תמיכה בטכנולוגיות מתקדמות כמו בינה מלאכותית, ערים חכמות, ואינטרנט של דברים. הוא יסייע לישראל לבסס את מעמדה כ"אומת סטארט-אפ" גם בעידן הדאטה והענן, ויאפשר לחברות ישראליות לצמוח ולהתחרות בשוק הגלובלי מתוך תשתית מקומית חזקה.
חזון מרכזי הדאטה העתידיים בישראל הוא לא רק על הקמת תשתיות פיזיות, אלא על יצירת אקוסיסטם שלם של חדשנות, טכנולוגיה, ופתרונות פיננסיים המשתלבים יחד ליצירת מרכז מצוינות גלובלי. תוך ניצול הידע והניסיון הישראלי בתחומי הסייבר, הפינטק והטכנולוגיה, פרויקט זה יסלול את הדרך לישראל להפוך לשחקן משמעותי בכלכלת הדאטה העולמית של המאה ה-21.